נולד ביפעת ב 18.2.1947
נפטר ב 16/8/2003
נקבר בבית העלמין בקיבוץ עינת
קשר: רחלי בר לבב – אשה 052-3900716
קישורים נוספים: שלושת הגיבורים שמנעו חטיפת מטוס אל על
15 ליוני 2012
הגיבור שנשכח
15/06/2012 – 13:46:36
פרשת ניסיון חטיפת מטוס אל על בטיסה 219 ממשיכה לעורר גלים גם 42 שנה אחרי. בגיליון 312, פרסמנו "במגזין המושבות" את כתבתו של עמרי בר-לב "עצמאות אווירית", ובה סיפורו של הטייס, אורי בר-לב שלדבריו סיכל בספטמבר 1970 נסיון חטיפת מטוס "אל-על"
15 ליוני 2012
הגיבור שנשכח
, 15/06/2012 – 13:46:36
פרשת ניסיון חטיפת מטוס אל על בטיסה 219 ממשיכה לעורר גלים גם 42 שנה אחרי. בגיליון 312, פרסמנו "במגזין המושבות" את כתבתו של עמרי בר-לב "עצמאות אווירית", ובה סיפורו של הטייס, אורי בר-לב שלדבריו סיכל בספטמבר 1970 נסיון חטיפת מטוס "אל-על".
בר-לבב החל להתקדם לקדמת המטוס והבחין בחוטף אך לא בחוטפת, שלף אקדח והסתער על החוטף יחד עם הדייל הפצוע וידר. החוטף ירה בוידר ופצע אותו קשה. בו זמנית ירה בר לבב בחוטף (אורגאלו) והרג אותו במקום [אימג’בנק/thinkstock ]
בגיליון 312, פרסמנו "במגזין המושבות" את כתבתו של עמרי בר-לב "עצמאות אווירית", ובה סיפורו של הטייס, אורי בר-לב שלדבריו סיכל בספטמבר 1970 נסיון חטיפת מטוס "אל-על".
כזכור, ב6.4.70, בשעה 10:30 המריאה טיסה אל על 219 משדה התעופה סכיפהול באמסטרדם לניו-יורק. על הטיסה היו באותה העת כ-141 נוסעים מלבד אנשי הצוות. לאחר כ-22 דקות התבצע נסיון לחטוף את המטוס, בידי מחבלים, המפורסמת מבניהם היא לילה חאלד וחוטף נוסף בשם אורגאלו הגיע מהונדורס.
סיכול נסיון חטיפת מטוס אל- על. הויכוח למי מגיע הקרדיט מנשך עד היום
הפעולה אז הייתה חלק ממבצע חטיפת מטוסים עולמי של ארגוני המחבלים שנערך באותו יום. הניסיון כאמור סוכל, אך הויכוח למי מגיע הקרדיט נמשך עד היום.
בשבוע שעבר הגיע מכתב למערכת מאריה כהן, תושב זכרון יעקב וגיסו של מוטי בר לבב ז"ל, אחד מאנשי הביטחון שהיה על סיפון המטוס, בטיסה המדוברת, בר-לבב נפטר בשנת 2003 במהלך פעילות ספורטיבית.
כהן הציג את מכתבו של יגאל לוין, שהיה בזמנו, ראש מדור מאבטחים – ביחידה לאבטחת תעופה בשב"כ, שמציג גרסה שונה להתרחשות בטיסה 219 מזו של קברניט המטוס בר-לב.
בר לבב הסתער על המחבל
לוין טוען תחילה כי מעשהו של הטייס בר לב אשר הורה להכניס את המאבטח לתא הטייס על מנת שזה לא יהיה חשוף לתקיפה, הינה טעות חמורה ביותר: "בהגדרת תפיסת הביטחון נקבע כי תא הטייסים יהיה מחוץ לתחום המאבטחים והוא ימוגן וישוריין כך שלא תיהיה שום דרך לפרוץ אליו גם בעזרת נשק אוטומטי, רימונים או מטעני חבלה.
תא הטייסים נותק במכוון מתא הנוסעים גם על מנת למנוע דרך מחוטפים להפעיל לחץ על הטייסים, וגם לתת לקברניט חופש פעולה לנחות במהירות האפשרות נחיתת חרום. בתפיסת בטחון כזו להכניס 50% מהכוח הלוחם ל"כספת" ובכך לסכן את הנוסעים זה מחדל שאין לו שום הסבר ושום כפרה".
על פי תיאורו של איש השב"כ, לוין, כ-22 דקות לאחר ההמראה של טיסת 219 בשישה לספטמבר 1970, החוטפים (חאלד, אורגאלו) הוציאו אקדח ושני רימונים והשתלטו על חלקו הקדמי של המטוס.
לגרסתו לאחר שלא הצליחו להיכנס לתא הטייס, שיחררה חאלד את נצרות הרימונים והחוטף ירה בדייל שלמה וידר כדור ברגל. אחת הדיילות הצליחה להמלט מחלקו הקידמי של המטוס וקראה למאבטח מוטי בר-לבב אשר ישב בחלקו האחורי ולא היה מודע עד לשלב זה לחטיפה.
בר-לבב החל להתקדם לקדמת המטוס והבחין בחוטף אך לא בחוטפת, שלף אקדח והסתער על החוטף יחד עם הדייל הפצוע וידר. החוטף ירה בוידר ופצע אותו קשה. בו זמנית ירה בר לבב בחוטף (אורגאלו) והרג אותו במקום. תוך כדי הירי הבחין בחאלד אשר צעקה, תוך שניות הימם אותה בר-לבב ובסיועו של נוסע נוסף מצאו את נצרת הרימון והחזירו אותה למקומה.
לטענת לוין, הטעות הקריטית השנייה שהקברניט עשה היא לתת אפשרות למאבטח אשר ישב בקוקפיט לצאת ממנו, " כאשר פותחים דלת משוריינת של תא הטייס המנותק מהנעשה בתא הנוסעים פותחים פתח לכך שהחוטפים יכנסו לתא הטייס". כנראה שפתיחת הדלת נבעה מלחץ אשר הפעיל המאבטח על הקברניט.
ציון לשבח מראש הממשלה
על פי השחזור שעשו בשב"כ למקרה, משך האירוע כולו היה 3 דקות ו20 שניות. הדייל שלמה וידר קיבל ציון לשבח על כך שהסתער על המחבל בידיים חשופות על מנת לסכל את נסיון החטיפה. המאבטח אשר ישב בתא הטייס במהלך החטיפה פוטר. פרטיו נמסרו ליחידת המילואים בה משרת והוא הודח ממילואים. מוטי בר-לבב, המאבטח אשר הסתער על החוטפים קיבל ציון לשבח מראש הממשלה, שר התחבורה, מנכ"ל "אל-על" וראש השב"כ.
לדעת לוין, עם הקברניט לא מוצה הדין.
תגובת קברניט המטוס, טייס אל על לשעבר אורי בר-לב: "צר לי על מותו בטרם עת של איש איכותי כמו מוטי בר-לבב. בסוף ספטמבר 70 התקבלה גרסתי והממשלה אמצה את עמדתי ובהתאם לכך שנתה את חוק הטיס תוך שלושה חדשים. כל השאר הן ספקולציות ובחזקת ’איש אחד אמר…’".
