סמל (מיל') מרדכי (מקס) זווילי ז"ל

לזכרם ולכבודנו
האתר הוקם על ידי צוות מחיילי הפלוגה, במטרה לזכור ולהזכיר לנו ולדורות הבאים

נולד: ב טוניס, טוניסיה 15.12.1941

נפל: ב 5/6/67 בקרב על צומת רפיח

נקבר: בבית העלמין בבאר שבע, דרך ג'ו אלון, חלקה 1, שורה 3, מצבה ראשונה.

קשר: אחות – חנה דיעי  057-424916

קישורים:  אתר משהב"ט – לחצו לכניסה לאתר 

 

מתוך מפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון:

בן ויקטור ולואיז. נולד ביום כ"ה בכסלו תש"ב (15.12.1941) בעיר טוניס בארץ טוניסיה. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1956 והתיישבה בבאר שבע. מקס למד ב"אפיקי דעת", בית ספר תיכון של ערב בעיר, והתמחה בקורס לשרטוט בניין ולארכיטקטורה; כן למד בבית ספר מקצועי שם וגמר כמסגר טפסן, מקצוע אשר בו עבד ב"סולל בונה". גויס לצה"ל בפברואר 1960 ושירת בחיל האוויר עד שגמר את שירותו הסדיר. לאחר מכן היה נקרא למילואים ובמסגרת זו היה גם במלחמת ששת הימים. בקרב שנערך ברצועת עזה ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל כאיש צוות תותח על זחל"ם אשר נפגע מפגז של טנק. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בבאר שבע. זכרו הועלה ב"יסודות", הביטאון של הסתדרות פועלי הבניין, גם בירחון עיריית באר שבע ("כאן באר שבע"), במדור "כבוד לנופלים – תנחומים למשפחות", הועלה זכרו. כן הועלה זכרו בספר של סיירת השריון.

 

 בזחל"ם המנופץ נותר גם זווילי מקס. שנייה לפני כן, עוד הפטיר בקור רוח, בתוך סופת-האש שהזחל"ם נמצא במרכזה, "נו, חברה, זה מתחיל !" וזה התחיל  –  ונגמר כברק.

מקס, שתמיד השתוקק לפעולה. תמיד להתקדם, להתפתח. נח עם שאר חבריו, לתמיד, בין קרעי המתכת העשנים.

המשפחה האבלה, מנסה לסכם לעצמה, את מה שנותר ממקס. וכל שנשאר  –  אינו אלא צרור תעודות מצהיבות  –  והזיכרונות. וכאב שאין לו סיום.

 מקס ז"ל, שנולד בטוניס בשנת 1941, גמר את שנות לימודיו בבית-הספר העירוני בצרפתית  –  אליאנס. קודם לכן, בילה חלק מזמנו בצרפת ולאחר מכן עלה ארצה, באמצעות עלית-הנוער.

מאחר והוריו הגיעו ארצה, היה בדעתו לעבור ולהשתקע יחד עמם בבאר-שבע וכך גם עשה.

בתחילת שנת 1957 (לאחר מערכת סיני), עבד כמכונאי במוסך פרטי, תקופה של שבעה חודשים. בשלהי אותה שנה, החליט להמשיך ללמוד מקצוע, אך לבחור במקצוע שונה, מהמקצוע בו עסק לאחרונה, התחיל ללמוד בבית-ספר מקצועי את מקצוע המסגרות. את הקורס סיים בהצלחה (קיבל ציון טוב).

 להלן אני מביא את הפרטים הכתובים בתעודה :

 וזאת לתעודה             תעודה מס' 0731

ניתן ע"י משרד העבודה  –  המחלקה לחינוך מקצועי

 תעודה זו באה לאשר כי, מר זווילי מקס בן ויקטור, שנולד בשנת 1941 ונושא תעודת זהות מס' 6510495, למד את המקצוע מסגרות כללית שהתקיים במרכז באר שבע, מיום 1.11.57 עד 31.5.59  –  סה"כ 19 חודשים.

עמד בבחינה ביום 29.5.59.
הישגיו בבחינה מעשית  –  טוב
הישגיו בבחינה עיונית   –  טוב 

בסיימו את הקורס, התקבל לעבודה בחברת "סולל בונה", שם עבד תקופה של שלוש שנים.

 ב-5.2.60, התגייס לשרות הצבא הסדיר ב"חייל-אויר", ב-5.8.62  –  סיים את השרות.

את חמשת שנות המילואים שלו, עשה זווילי מקס ז"ל, בסיירת שריון.

לאחר שחרורו מהצבא, עבד תקופה קצרה במקצועו  –  מסגרות. העבודה במסגרות, הייתה רבה והקשתה עליו במעט. כתוצאה מהמצב בשוק העבודה במדינה, פוטר מקס מעבודתו ועבר לעבוד כטפסן בעבודות פרטיות בחברת "אילן-גת", חברה לבנין. עד שנלקח בשעת החירום, שהייתה קיימת במדינה. זו הייתה הפעם האחרונה שלו בשרות  –  ואז נפל בשעת מילוי תפקידו ברפיח.

עוד לפני תקופת שירותו האחרונה במילואים, למד בשיעורי ערב, בבית-הספר "אפיקי-דעת"  –  המרכז להשכלה בנגב:

 וזאת לתעודה כי מר זווילי מקס סיים את לימודיו בקורס –  שרטוט בנין וארכיטקטורה ועמד בבחינות-גמר כהלכה.

הקורס שהחל ב-21.9.65 והסתיים ב-22.7.66  –  כלל 220 שעות לימוד.

המקצוע: שרטוט בנין וארכיטקטוני   =   הציון:  טוב  (80%)

התעודה ניתנה בבאר-שבע, ביום 11.8.66

 מקס היה אדם אהוב על חבריו ומכריו. הוא היה איש עניו, טוב ונדיב לב. עזר לכל מבקשיו עד אפשרותו האחרונה. (לאחר 8 שעות העבודה היומיות, היה עובד שעות נוספות, על מנת לעזור ולפרנס כמה שיותר את המשפחה).

המשפחה תתנחם בגדלותו של בנם ואחיהם, מקס זווילי ז"ל, אשר נפל בקרב, נגד מלחמת השמד שהאויב יצא נגדנו.

 תנצב"ה  –  הי"ד של הלוחם זווילי מקס

זחלם הסיירים שנפגע בצומת רפיח  (מתוך ספר סיירת שריון)

עשרה קרבנות – והקרב בעיצומו.

הזחל"ם ניצת ובער בלהבה כתומה בהירה, ובעשן בנזין שחור מתאבך. שאר כלי הרכב חצו את שדה המוקשים ופניהם אל האויב המתגונן נואשות.