חיים ארבל ז"ל

לזכרם ולכבודנו
האתר הוקם על ידי צוות מחיילי הפלוגה, במטרה לזכור ולהזכיר לנו ולדורות הבאים

נולד ב עין השופט 21.6.1947

נפטר ב 31/1/2010

נקבר בבית העלמין בעין השופט

קשר: הלן ארבל – אשה  050-5338626

קישורים: אתר ההנצחה של קיבוץ עין השופט פייסבוק

חיים אהובי / הלן ארבל
יום השלושים

אתה כאן, שוכב ליד גיא.

אתה כאן וכבר לא לידי.

גופך הרזה נטמן בתוך האדמה.

אהובי שלי לנצח, למוות אין סליחות.

חיים,

האם אתה שומע? האם נשמתך תמשיך ללוות, לשמור, לחזק, להדריך, לרמוז ולאהוב אותנו, את המשפחה שלך?

הנייר הריק מחכה להמשכיות. המחשבות כעלים ברוח, באות, מתעופפות ונעלמות מהר.

הרבה דיבורים בלב, הרבה דמעות. מילה אחת מדליקה מזרקה, מילה אחרת מכבה.

אחרי מותך התכסו השמים בעננים וגשם רב ירד במשך מספר ימים. היית שמח, האדמה שתתה לשובע.

כל העולם כולו גשר צר מאוד, ואתה חיים היית לי כל העולם כולו. עולמי איבד משמעות ברגע זה, אני נמצאת באין מוצא.

השארת לי אוצר שלמענו עלי לעצור את הכאב, ללמוד לחיות איתו. השארת לי את ילדינו, איריס ובועז, ומשפחתו של בועז עדי ואושר, וגם הרחוקים באוסטרליה ג'ו, קלואי ובן של גיא זכרו לברכה.

היית עוגן לכולנו וגם לקיבוץ שאהבת. היית תעשיין עם לב של חקלאי.

המוטו שלך היה תמיד: מה שלא ניתן לשנות – חבל להתעכב בגללו, רק אם אפשר ללמוד ממנו להסתכל קדימה ורחוק.

בשנה האחרונה למדת גם לבכות, להראות רגישות, להיכנס לתוך האני העמוק שלך.

עד נשימתך האחרונה חיים אהובי, לא יכולתי להיפרד ממך, לא האמנתי שלא תצליח להתגבר.

אני צריכה לאסוף את השברים שבתוכי, וזה קשה. כל כך אהבנו אחד את השני.

אין לי יותר את החיים שלי, אני צריכה ללמוד את דפוס החיים בלעדיך. אני מרגישה כי עלי להבטיח לך שלא אפול למרה שחורה, ואמשיך כמיטב יכולתי להיות כתף לילדים, לאהוב את הטבע. השמיים הם שיתנו לי את הכוח. החיים ממשיכים והם יפים.

לפני עשרות שנים נתתי לך תמונה קטנה שלי והקדשה ממני אליך בצד השני שלה. לאחר מותך מצאתי את התמונה הזאת בארנק שלך. נשאת אותה איתך כל השנים האלה ואני אפילו לא ידעתי.

בהקדשה על התמונה כתבתי לך אז: אוהבת ואמשיך לאהוב אותך עד סוף חיי. כן אהובי, אני אוהבת ואמשיך לאהוב אותך עד סוף חיי.

הלן

"אט-אט גווע", שירו של פבלו נרודה

"אט-אט גווע", שירו של פבלו נרודה, נלקח מתוך מצגת שהוקרנה במסגרת הרצאתו של גיורא שלגי, מנכ"ל רפאל לשעבר, לפורום ההנהלות בעין השופט, בנושא: "הנהגת חדשות והתחדשות ארגונית".
חיים גזר את השיר מעיתון "אלתם" ותלה על המקרר בביתו.
להלן אמר: "אני מרגיש שהשיר הזה נכתב עלי".

חיים גזר את השיר מעיתון "אלתם" ותלה על המקרר בביתו.
להלן אמר: "אני מרגיש שהשיר הזה נכתב עלי".


אט-אט גווע
/ פבלו נרודה

אט-אט גווע…

מי שלא נוסע,

מי שלא קורא,

מי שלא שומע מוסיקה,

מי שלא מוצא את החן בתוך עצמו.

אט-אט גווע…

זה שהורס את האהבה לעצמו,

זה שדוחה עזרה מושטת.

אט-אט גווע…

זה המשועבד להרגליו,

החוזר יום-יום על אותם המסלולים.

אט-אט גווע…

זה שלא מחליף את המותג,

שלא מחליף את צבע הלבוש,

שלא משוחח, עם מי שהוא לא מכיר.

אט-אט גווע…

זה שמתחמק ממערבולת החושים,

המונע מעצמו תשוקות,

המחזירות את ברק העיניים

ומשקמות את הלב ההרוס.

אט-אט גווע…

זה שלא מסובב את ההגה,

כאשר הוא לא מאושר מעבודתו,

ממעשיו, מאהבתו…

אט-אט גווע…

זה שלא מסכן את הוודאי,

או הלא ודאי,

בכדי ללכת אחרי חלום…

חייה היום!

סכן היום!!

עשה היום!!!

עשה מיד!

אל תסכים לגווע לאט!

הסר את המכשולים!

אל תסרב לאושר!

אתה בא אל החיים / נאוה חולבסקי

אתה בא אל החיים,

אבל החיים בורחים ממך,

אתה בא אל החיים

ומתבלבל מהקולות –

לימון שפוקע מרוב עסיסיות

עד יגיר מיצו,

או בד אכול רימה

נתלה על כל משב של רוח

ונפשו יוצאת להירגע.

אתה בא אל החיים,

אורב להם מכל גיא שטוף זמֶר

וכרוי לבליל הקולות הסמיך,

אך החיים, בדרכם הערמומית, מפיצים זרעך,

מפנים לך עורף

וחומקים מכל חרך וזיז.

אתה בא אל החיים,

דָבק בהם, שחוף ומבוהל.

ולא שלום יאמרו

ולא מכאן

ולא בכלל.

ואב אחד עטוי גלימה משקיף מעבר לחלון,

אינו נכלם.

 

חיים 02/10 – לזכר חיים ארבל ז"ל

עומר דיין

הבוקר הוא יצא מהמפעל / המכונות עבדו / הברגים חושלו / והתעשייה המשיכה לדפוק / עמל החשמל /
זה לא עניין אותו / צועד כדי לעבור / הולך אל האור / שרוול החולצה הכחולה / הופשל בנקל / האטמים נפתחו /
המכות נחלשו / וכשהדלת נסגרה מאחור / הביט דרך הפלסטיק / כולם אחידים / פועלים ומנהלים / קווים קווים / מצהיבים נרקבים / לא מקשיבים / האזין לקצב / עמום ברקע / החיים ככברה / מבעד לחורים / שמע את הצלילים /
מהשדה ליד / והיא לקחה אותו / אל האדמה / אל כולם באחד / אל מלא רחמים / העובדים בשירה / עם הכלים והמכונה /
קצר דש עצמו נע / וחיות ורוח וזרימה / התמונה השלמה / לנחל ירד / הסיר נעליו  / שטף את פניו / נטל את ידיו /
עם השמש עליו / עלז ושרק מנגינה / הוא כאן ועכשיו /
הבוקר נולד / ומי שבליבו אמונה / לא יעמוד מנגד לשווא / בזמן שהחיים ימשכו בלעדיו.